יחסי גומלין בין משתמשי הדרך

• לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום.
• יבלום לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנוע אותה בדרך אחרת.
• יבלום אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה.

• בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו לא תיחשב, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט את כל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן רכב הנוסע בדרך או להפריע לו.

• התפרצותו של הולך-רגל לכביש.
• כניסתו לצומת של רכב שהיה חייב לתת זכות קדימה.
• עצירתו של רכב מלפנים ללא סיבה נראית לעין.

• מכשול בדרך, רכב חונה אחרי עיקול, חפץ הנופל מרכב.
• רכב המגיח ממול בעת ביצוע עקיפה מסוכנת.
• סנוור מכלי-רכב, הגורם עיוורון זמני לנהג המסונוור.

• צפירה או הבזק אורות לאזהרת הגורם המסכן במטרה למנוע ממנו את הפעולה המסכנת.
• הסטת הגה במטרה לחמוק מפגיעה בגורם המסכן, בדרך כלל לכיוון השול המשמש כמקום מילוט במקרה של סכנה מוחשית.
• בלימה ועצירת חירום במטרה למנוע פגיעה בגורם המסכן.

• כאשר המרחק אינו מאפשר לעצור לפני הגורם המסכן, יש לנסות לחמוק ממנו באמצעות הרפיה רגעית מהבלם והסטת ההגה ומיד התיישרות לייצוב קו הנסיעה. פעולה זו אפשרית רק אם הגלגלים אינם נעולים, שכן גלגלים נעולים גורמים לאיבוד כושר ההיגוי (לא קיים ברכב עם מערכת ABS)

• הסכנה העיקרית נובעת מנעילת גלגלים, ובעקבותיה החלקה ואיבוד כושר ההיגוי. ללא כושר הגוי אין אפשרות לחמוק מהבעיה שבעטיה נדרשים לבלום, ולפיכך לא תימנע התאונה.
• סכנת תאונה עם הרכב מאחור אם אינו שומר רווח מספיק מאתנו.
• מטען שעלול לגרום נזק ולהינזק אם אינו קשור כהלכה.

• סכנת התהפכות או סחרור בעת בלימת חירום בעקומות או בירידה מאולצת לשול.

ציון דרך
ברכב שמותקן בו ABS יש ללחוץ בחוזקה על דוושת הבלם ולא להרפות.

• הנהג יהיה במיטבו מכל הבחינות בעת הנהיגה (פיזיולוגית, פסיכולוגית).
• הסתכלות היקפית רחוקה, עירנות לסימנים מעידים ותגובה נכונה בהתאם.
• יצירת תקשורת נקודתית ובתדירות גבוהה עם כלל משתמשי הדרך.

• בניית מעטפת בטיחות (תח”ש) מכל הצדדים, שגודלה מותאם למהירות הנסיעה ולתנאים המכבידים, כדי שתשמש בעת הצורך מרחב מוגן למניעת תאונה.
• לוודא שמכלולי הרכב תקינים, ובייחוד אלה האחראים על בטיחות הנסיעה, כגון צמיגים, בלמים, אורות, מגבים ועוד. כשל במערכות אלה בעת סכנה פתאומית עלול לגרום לתוצאות חמורות.