נהיגה נכונה
שרשרת פעולות של הנוהג ברכב הפועל למילוי חובותיו על פי חוק לגירויים משתנים בהתאם למצבו, למצב הדרך, הסביבה, התנועה, הראות והנראות, לרבות רכב דו - גלגלי והולכי רגל.
נהיגה מונעת
מוגדרת כרצף של פעולות המצמצמות את הסכנות למרות טעויות של נהג אחר או הולך הרגל.
הסתכלות ישירה
הסתכלות של הנהג לפנים או על ידי הפניית הראש לצדדים במהלך הנהיגה.
הסתכלות עקיפה
הסתכלות של הנהג לאחור ולצדדים דרך המראות.
שטחים מתים
שטחים שהנהג אינו יכול להבחין בנמצאים בתוכם.
נקודות עימות (קונפליקט)
הנקודות שבהן התנועות הנכנסות לצומת חוצות זו את זו. בכל "נקודת עימות" עלולה להיגרם תאונה בין כלי רכב הנעים בצומת.
מעטפת בטיחות
תחום הנמצא סביב הרכב המוגדר כתחום חוסר השליטה של הנהג (תח"ש). הנהג חייב למנוע מרכב אחר או הולך רגל לחדור לתחום שגבולותיו משתנים בהתאם למהירות על מנת למנוע פגיעה.
לסכום
רווח או מרחק גדול יקטין את תחום חוסר השליטה. רווח או מרחק קטן יגדיל את תחום חוסר השליטה.
ניהול סיכונים בדרך
שלושה מצבי חשיבה שבהם הנהג צריך להחליט כיצד הוא פועל:
- בטוח, ניתן לבצע
- בטוח , לא ניתן לבצע
- ספק לגבי יכולת הביצוע. במצב שיכולת הביצוע מוטלת בספק, ההחלטה תהיה לא 3 לבצע (יש ספק - אין לבצע)
לנהוג בזהירות
להגביר את ההסתכלות ולהתאים את המהירות.
יחסי גומלין
שמירה שווה על זכויות משתמשי הדרך השונים תוך השארת פתח להפעלת שיקול דעת. הבסיס ליחסי גומלין בכביש הוא כבוד הדדי.
תקשורת
הסתכלות ישירה ואו עקיפה, קשר עין עם משתמשי הדרך האחרים, הפעלת מחווני הכיוון, אורות הבלימה, אורות החזית, אור נסיעה לאחור, אור מצוקה וסימון ביד שמאל.
סימנים מעידים
אירועים המתרחשים בדרך המספקים מידע לנהג כיצד עליו לתכנן את המשך נסיעתו במרחק ובזמן המתאימים.
מבחן הסבירות
התנהגות הניתנת לבחינה רק לאחר מעשה ולא לפניו היא נבדקת על ידי בית המשפט הבוחן אם השיקול היה נכון או מוטעה.
שיקול דעת
שיקול דעתו של אדם הוא פרי החלטתו לאור המצב והתנאים בהם הוא נמצא.
חובת הזהירות הכללית
חובתו של משתמש בדרך, להתנהג בזהירות, לא לקפח את זכותו של משתמש אחר, לא לגרום נזק לרכוש ולאדם, לא לסכן חיי אדם, לא להפריע לא לעכב את התנועה, לא להתנהג בקלות ראש או ללא זהירות ותשומת לב מספקת.